הלכתי ברחוב שינקין, זאת הייתה שעת ערביים, הרחוב היה ריק, החנויות נעולות. יש רגעים שהרחוב נראה מרכז פעילות ויש רגעים שהוא עוד רחוב תל-אביבי ישן ומתפורר. ואז קלטתי מרחוק מישהי שפעם למדה איתי והיום היא אשה מפורסמת. עוד לפני שהספקתי לומר לה שלום, ראיתי אותה עוברת אל המדרכה שממול. איזה מאמץ נדרש ממנה כדי לא לפגוש אותי. זה קרה מזמן ועד היום, זה לא מרפה ממני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה