אמרתי לנ'. אמרתי לה שכל-כך צפוף פה שבכל פעם שמישהו מעז להרים את הראש, ממהרים אלה שעומדים סביבו להרביץ לו בפטישים בכדי להוריד לו את הראש בחזרה. כל אדם שמעז להזדקף מעט, מפריע לשכנו לראות את הנוף. לא יעזור כלום. אנחנו חיים על חשבון האחר, אוכלים על חשבון האחר, נושמים על חשבון האחר, פשוט מחרבנים על האחר. יש את הבחור הזה שהסתובב עכשיו בארץ וגילה לכולנו שאנחנו רוצחי חיות חסרי-לב, שאנחנו "הנאצים החדשים" והעוף בצלחת הוא היהודי של פעם וכולנו הזדעזענו. לא ידענו בכלל שאנחנו כאלה. בוקר בהיר אחד גילינו שהקיום שלנו כרוך בסבלו ובמותו של מישהו אחר ולא אמרו לנו בכלל, שמרו את זה בסוד. סוד כמוס לפרה ולסוס.
יש מי שמפיצים תמונות של אנשים צעירים המבקשים שלום ואהבה. זה כל-כך סקסי לראות נוער כמהה לשלום ולאהבה, אילו כולנו רק יכולנו כמוהם לאהוב ולבקש שלום. זה רק בגלל ההוא ממול שלא רוצה שאין לנו שלום ואהבה, ההוא שמרים את הראש, שמסתיר לכולנו את השמש, שנושם, אוכל, שותה על חשבוננו, שרוצח לנו את התרנגולות היהודיות. אז נוציא הפטישים ונגמור לו את הצורה. זה בסדר. זה בשביל שלום.
