יום שני, 19 באפריל 2010

על סקס

יש נושאים שלא משנה איך תיגש אליהם, אתה מסתבך.
כמו סקס למשל.

בפנימיה היה איתנו בחור. ל'. גבוה, ג'ינג'י, ספורטאי. היה אלוף בזריקת כדור ברזל, אלוף בריצת מאה מטר, אלוף בקפיצה לרוחק (אולי לא במאה מטר). הוא היה דמות דומיננטית בפנימיה, לגבי בכל-אופן. למשל, יום אחד הוא גילה שאני לא מתקלח כל יום. באתי מצרפת. בבית בפאריס לא הייתה מקלחת. כולם היו הולכים פעם או פעמיים בשבוע למקלחות ציבוריות ואותי היו מקלחים במטבח הקטן. בשביל זה קנו צינור גומי קטן וגיגית. כך שגם בארץ נשארתי עם ההרגל הזה של להתקלח פעם בשבוע לקראת השבת. כשל' גילה את זה, הוא דאג שאתקלח כל יום והיה מפקח על זה באופן אישי. הוא גם לימד אותנו לצחצח שיניים מבלי להרטיב את המברשת. כולנו באנו עם ההרגל הזה מהבית של להרטיב את מברשת השיניים לפני שמורחים עליה משחה ומכניסים אותה לפה וזה מכיוון שהמשחה הייתה יבשה מדי. הוא הראה לנו שהרוק שלנו מרטיב את המברשת לא פחות טוב מהמים וכך המשחה פועלת על השיניים זמן רב יותר וטוב יותר. הוא גם תפס אותי יום אחד אוכל בהיחבא בשירותים. בפנימיה, לא הייתה פרטיות ולי נמאס להתחלק עם כולם בכל מה שהייתי קונה. אז פעם אחת, היעזתי וקניתי חפיסת שוקולד קטנה שתחבתי בלחמניה והלכתי לאכול את זה בשירותים. אני לא יודע איך אבל הוא קלט מה אני עושה, טיפס על השירותים שלידי וראה אותי אוכל מעל הקיר הנמוך שהפריד בין התאים. הוא לא סלח לי על זה. מאז, הפסקתי לקנות חפיסות שוקולד.
כך לימד את כולנו איך להיות ילדי פנימיה עצמאיים שאין להם הורים בסביבה שיפקחו עלינו עין. איש גדול-גוף, מן בריון טוב-לב. הוא היה מכסח לי את הצורה ואני הייתי צוחק בהנאה. כמו כולם, הערצתי אותו.
בסוף כיתה י' או בתחילת י"א, הוא גילה את המין השני וזה קצת חירפן אותו. מה זה קצת. הוא לא דיבר על שום דבר מלבד על הדבר הזה. סיפר בפרטי-פרטים מה שיעשה לכשיכיר בחורה, איך יתחיל ואיך ייזום ואיך כל הבחורות יפלו לרגליו משום בצועיו הבלתי-נשכחים. כבר לרובנו היו חברות והיינו נעלמים בפינות החשוכות של הפנימיה והוא המשיך בסיפוריו.
יום אחד, הגיע זורח לפנימיה. סיפר שבדרך הביתה, ישב באוטובוס ליד בחורה מבוגרת מאיתנו ויפייפיה. הוא "נרדם" על כתפה וכך החלו להתגפף עד שנגמר להם האוויר. מה שהיה שם... בסוף הנסיעה, הוא לקח את הטלפון שלה ונשבע שעוד יהיה המשך למה שהתחיל באוטובוס.  אחרי הסיפור הזה, ביליתי נסיעות מרובות הביתה בשינה על כתפיהן של נערות צעירות. רק שאני באמת הייתי נרדם וכשהייתי מתעורר, הייתי מגלה שאותה נערה עברה למקום אחר.
במוצאי שבת. היו מקרינים סרטים באולם הפנימיה. מביאים סרטים מהסתדרות העובדים. באחד מאותם מוצאי שבת, ישב ל' ליד נערה צעירה בשנתיים ועם כיבוי האורות באולם, להפתעת כולם, הם התנפלו האחד על השני ללא רחם. ההפתעה נבעה בעיקר מכיוון שהם ישבו פחות או יותר בשורה הראשונה ובאותו ערב, אף-אחד בפנימיה לא זכר על מה היה הסרט. באחת ההפסקות כאשר החליפו גלגל של הסרט, הוא ניגש לשירותים ואני רצתי אחריו לדבר איתו על זה שיירגע קצת כי כולם מסתכלים רק עליהם. היינו מול הברזים, הוא שתף את פניו האדומות מהתרגשות ואמר לי: "כן, כן." חזרנו לאולם, כיבו את האורות ועוד לא אמרנו ג'ק ול' ואותה נערה דחפו זה לזה ידיים ולשונות שלא כאן המקום לתאר את הפרטים.
בכל-אופן, כולם קצת לעגו לו לל' על איבוד העשתונות הזה בעקבות גילוי המיניות. בעיקר הנערות שבינינו. הן היו מקניטות אותו בלי סוף. ביום ההולדת שלו למשל, הן קנו לו ספר אדום עם צללית של גבר ללא חולצה על הכריכה והכותרת הייתה משהו כמו: "איך להיות הגבר המושלם". בספר הזה אפשר היה למצוא את כל סודות עינוג האשה, את כל מה שהיא אוהבת שאנחנו הגברים נעשה ובעיקר את מה שאסור לנו לעשות. זה היה בתקופה שיצאו כל הספרים האסורים האלה בעברית על מה שרצינו לדעת ולא העזנו לשאול והיה לזה המשך על מה שבאמת רצינו וממש לא העזנו ועל הסודות הכמוסים ביותר של מעשה האהבה. ל' לא ראה במתנה הזו הקנטה. להיפך, הוא התייחס לעניין ברצינות. עוד באותו יום ישב (או יותר נכון שכב) וקרא את כל הספר בעיון והצהיר לכל מי שרצה לשמוע שיש כאן הרבה מה ללמוד. אנחנו כולנו גחכנו אבל ברגע של' הניח את הספר, התנפלנו עליו כל הבנים ואחרי פחות משבוע, הספר היה מפורק ומקומט מרוב שימוש ושבוע אחר-כך נעלם.
מה אני זוכר מהספר:
1. הוא ציין באופן מדויק ומדעי את המקומות בגוף האשה הגורמים לה לעונג ואת המקומות שאין להתקרב אליהם. רשמתי לעצמי שעלי להצטייד בטושים בשני צבעים בפעמים הראשונות שאפגש עם בחורה כדי לסמן על גופה את כל המקומות הנזכרים לעייל עוד לפני שאגש אליה.
2. היו בספר עשרה תרגילים שעל המאהב המושלם לבצע. אחד מהם היה לפזר חפצים שונים על השולחן, לכבות את האור ולנסות ולזהות אותם בעזרת הידיים וזאת כדי להגביר את חוש המישוש (את התרגיל הזה עשיתי. זיהיתי את כל החפצים במדויק. היו שם: עט, מחדד, מחק וסרגל. לא שכחתי לבדוק היכן הם מונחים לפני שכיביתי את האור). התרגיל השני היה לרוץ במקום ולאט-לאט להרים את הברכיים יותר ויותר גבוה וזאת כדי שנדע לברוח מהר לכשהבעל הנבגד יופיע באמצע מעשה האהבים שלנו עם אשתו המושלמת והמתוסכלת. הרי, אנחנו מאהבים לטיניים ועלינו להתכונן לגרוע מכל.
3. עוד קביעה מדעית: האשה גומרת בפעם השלישית. לא היה לי צל צילו של מושג מהי כוונת הכותב במושג "פעם שלישית".

הנה אני מתקרב למקום שאני הולך להסתבך. אני אנסה לעבור אותו בשלום.

אצלנו בבית לא דיברו על מין. עוד בצרפת, הייתי אולי בן חמש, אולי יותר. הלכנו לבקר דודה וכשהיא פתחה את הדלת, גיליתי שיש לה בטן תפוחה מהריון מתקדם. שאלתי את אמא איך באים ילדים לעולם והיא קרצה לקרובת המשפחה ואמרה שאוכלים הרבה תפוחי-אדמה. אני זוכר את המבט המחייך של הדודה. ובזאת הסתכם החינוך המיני שלי.
יותר מאוחר, כשעלינו לארץ, זכיתי לראות סרטים כחולים. זה היה במקרנת סופר-שמונה ללא קול. הייתי בן שלוש-עשרה אולי. אני לא זוכר שזה היה מגרה במיוחד. זה היה יותר מסקרן, כאילו שאמרתי לעצמי, אה, אז זה מה שהגדולים עושים.
בסוף י"א, בטיול השנתי, התאהבתי בילדה. לא העזתי לפנות אליה אבל חבר שלי ז' שהיה בעל נסיון עם בחורות ותמיד רציתי ללמוד ממנו דחק בי לפנות אליה וזה מה שעשיתי באחת ההפסקות. קבענו שאבוא אליה הביתה באותו ערב. היא הייתה ירושלמית, אני פנימיסט. מהר מאוד הפכנו לחברים. הייתי בא אליה בשעות הצהריים המוקדמות, היינו לבד, לא מדברים הרבה, מגלים זה את גופו של זה. ויום אחד זה קרה. התחלנו בסלון ואז היא ביקשה לעבור לחדר, היא הלכה ראשונה ואני ניסיתי כמיטב יכולתי לדדות אחריה כשמכנסיי מופשלים מטה. לא רציתי להעלות אותם בחזרה כדי לא להתחיל הכל מהתחלה אך ההליכה הייתה באמת איטית ומגוחכת. נשכבנו על מיטתה, חזרתי ושיננתי לעצמי: "שלוש פעמים, שלוש פעמים..." קצת הלכתי לאיבוד, לא מצאתי מי הולך לאן ומי אמון על מה, לבסוף הדברים קרו קצת מעצמם, יצאתי ונכנסתי בדיוק שלוש פעמים ככתוב, זה לקח בין שניה לשניה וחצי וזהו. גמרתי.
אחרי-כן, הייתי צריך ללכת (מזל - מה עושים אחרי רגע שכזה?). היו לי חזרות למשהו. יצאתי החוצה, הייתה שעת ערביים, הסתובבתי ברחובות העיר, הבטתי בעץ מלבלב ואמרתי לו: "שלום עץ, עכשיו, כשאני אחרי, אתה נראה בעיניי שונה לגמרי." עברתי ליד איש זקן עם מגבעת והבטתי בו במבט של מי שעכשיו הצטרף לגילדה. אני גבר, אני גבר שבגברים, אני פר הרבעה, אני חיה רעה. בטח השארתי שם בבית נערה מפורקת מרוב הנאה. הרי, עשיתי את זה כמו בספרים: בדיוק שלוש פעמים.

עוד סיפור קטן על הפנימיה:
הגעתי לשם בכיתה ט'. אמרו לי, שאם אני אתגעגע אני אוכל לגשת לטלפון הציבורי, לחייג למרכזנית ולבקש ממנה לקשר אותי להורים על חשבונם. כבר בערב השבת הראשון עשיתי את זה. ניגשתי לטלפון, חייגתי למרכזנית וכשהיא ענתה, אמרתי שאני רוצה לדבר עם ההורים שלי בשיחת גוייבה. במה, היא שאלה? בשיחת גוייבה, עניתי. בהתחלה, היא לא הבינה על מה אני מדבר וכשקלטה את הטעות שלי, היא צחקה.

עוד אחד:
חוץ מזה שהעברית שלי לא מן הטובות, אני גם דיסלקט. יום אחד, לקחתי גרעין אבוקדו והנחתי אותו בקופסת קוטג' עם גפרורים כפי שראיתי את אבא שלי עושה. הנחתי את זה מתחת למנורת הלילה שלי. לא רציתי שיכבו את האור ולכן שמתי פתק על המנורה ועליו רשום: נא לא לחבוט את האור.

סיפור אחרון, אני נשבע:
באחת הפגישות של המחזור במועדון, דנו בנושא הפרטיות. בלהט הויכוח, אמרתי במלוא הרגש שאני לא מבין למה אני צריך לדפוק את הדלת לפני שאני נכנס לחדר. אחרי המשפט הזה, הסתיים הדיון.

אין תגובות: