כמו במחזה של טנסי ויליאמס, "חתולה על גג פח לוהט", כשהיא שואלת את בעלה למה הוא שותה כל-כך הרבה, הוא עונה שהוא מחכה לקליק. אצלו, זה הקליק שישחרר אותו מגעגועיו לחברו הטוב שמת, שאולי התאבד, געגועים הרומזים על אהבה גדולה בין שני הגברים, על משיכה הומוסקסואלית אולי. הכל מרומז במחזה. טוב. אלה שנות החמישים.
גם אני מחכה לקליק. לקליק אחר, שיבוא וישחרר אותי, יאפשר לי לחיות חיים טובים יותר, יאפשר לי להבין מה אני רוצה. אני קורא לזה "שֵיִפּוֹל האסימון". כל חיי הם חיפוש תמידי אחרי קליקים כאלה וכשאסימון אחד נופל סוף-סוף, אני מתפנה לחיפוש האסימון הבא.
לפעמים, הייתי רוצה חיים פשוטים יותר, לקבל את מה שיש, לאהוב אותם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה