יום ראשון, 14 במאי 2017

על נאומו של נשיא צרפת הנכנס

שמעתי בחצי אוזן את נאומו של מקרון בהיכנסו לתפקיד נשיא צרפת והאמת שזה היה משמים. הוא נשמע כמו פקיד ולא אמר שום דבר מעניין או חדשני מלבד להזכיר את מחויבותו ואת הוקרתו ואת ההיסטוריה ואת הדרך. טוב, נו. היה גם מצחיק לשמוע אותו אומר שהעולם זקוק נואשות לצרפת כי צרפת היא מעצמה מובילה וחשובה. טוב, נו.
אבל מה שתפס את את תשומת לבי הן דווקא מילותיו האחרונות: ״תחי הרפובליקה, תחי צרפת!״ שמתי לב שהרפובליקה באה לפני צרפת. כאילו הוא אומר: הרפובליקה קודמת לצרפת ובמילים אחרות: עדיפה רפובליקה ללא צרפת מאשר צרפת ללא רפובליקה. התפיסה הזאת שלאופי המשטר יש חשיבות עליונה והוא קודם לזהות לאומית, לזהות שבטית, דתית או כל דבר אחר הרשימה אותי וחשבתי לעצמי שלא יזיק לנו, הישראלים, להקשיב לזה. בעיקר בימים אלה שאנשים מתוכנו ישמחו לוותר על אופי המשטר הדמוקרטי שלנו למען הזהות היהודית שלנו. נקודה למחשבה...

אין תגובות: